להלן דיווח מפורט על מהלך הדיון בבית המשפט העליון בעתירת העירייה לבג”ץ נגד הטיסות בשמי העיר אשר התקיים אתמול, וכיצד העירייה שמטה מידיה את הטיעון של שדה התעופה באילת שהיה יכול להיות הקלף המנצח שלנו. החלטת שופטי בג”ץ בעתירה אמורה להתפרסם במהלך היממה הקרובה.
המשתתפים והנוכחים בדיון
נציגות העירייה בדיון כללה את הצוות המשפטי של העירייה (היועמ”ש עו”ד דנה חפץ טוכלר ועו”ד עינב ליבנה) אשר תוגבר בעו”ד אייל ממו (שריכז את הטיפול בנושא התמ”א) ועו”ד נרי ירקוני המתמחה בדיני תעופה. כמו כן נכחו מהעירייה ראש העיר חיים ביבס, שני סגניו חנן ברנשטיין ומויש לוי, מנכ”ל העירייה יורם כרמון, דובר העירייה אלעד שמעונוביץ והעוזרת האישית של ביבס דנה דקו מדנס. גם חבר המועצה אלכס וינרב התייצב לדיון וכן חברת המועצה לשעבר עו”ד סיגלית הנדשר פרקש.
בקהל היו להערכתי 15-20 תושבים ועיתונאים מהעיר. מהעיתונות המקומית נכחו ריקי אשכנזי מ”חדשות מודיעין”, חנה שטרן ממודיעין ניוז, ושרון אדלשטיין מגל-גפן. כמו כן נכחו בקהל בכירים מרת”א, כמו ראש אגף מבצעים מייקי אברהמי וראש אגף תשתיות מוטי שמואלי (מולה).
הרכב השופטים בראשות השופט אדמונד לוי כלל את יורם דנצינגר ומרים נאור.
בא כוחה של עיריית מודיעין עו”ד נרי ירקוני מציג את טיעוניו
השופטת נאור ציינה שיש כאן שני נושאים – מסלול הנחיתה ונושא התמ”א. בנושא מסלול הנחיתה היא אומרת שהנושא נדון לפני שנה וחצי, וכי זה לא מתאים להכרעה שיפוטית. עו”ד נרי ירקוני הציג את את הרקע לעתירה וטען כי העתירה נמשכה בדיון בבג”ץ ביוני 2009 על רקע טענת המדינה כי מדובר רק בנחיתות בשעות היום בזמן רוחות מערביות, אשר לדבריו נאמר ע”י המדינה כי נחיתות אלה מתקיימות במשך 25% מהימים בשנה.
עו”ד ירקוני ציין כי שנה לאחר מכן (יולי 2010) השתנה מתאר הטיסות לחלוטין – מדובר כעת בטיסות בלילה ולא ביום, ומדובר בטיסות מדי לילה ולא 25% מהימים בשנה. לדבריו זה יוצר מצב דברים חדש, שמחייב מו”מ לשינוי רוע הגזירה.
השופטת נאור שואלת: האם אדוני מצמצם את עתירתו לעניין הלילות?
עו”ד ירקוני השיב בשלילה. הוא מציב את השאלה האם יש כורח לנחות על מסלול 30 כל לילה? ירקוני מציין כי הוא סבור כי אל לרשויות התעופה להיאחז בקרנות משיכת העתירה לבג”ץ לפני שנה, ולהשתמש בנתיב הנחיתה מעל מודיעין ככל העולה על רוחן. ירקוני טוען בנוסף כי יש סתירות במסמכים שהגישה המדינה לבג”ץ, אך אינו מפרט.
עו”ד ירקוני מתייחס לטענת המדינה כי מטוסים שממריאים מזרחה בלילה עלולים להתרסק על צלע הר, ושואל “איזו צלע הר”? לדבריו כפר טרומן הוא הנקודה המזרחית ביותר בנתיב ההמראה מזרחה ואין שם שום צלע הר. מבקש שהמדינה תתכבד ותציג היכן אותו צלע הר. בנוסף מציין כי משטר הרוחות לא מחייב המראה מזרחה כל לילה.
טענה נוספת שמעלה עו”ד ירקוני היא שגם כאשר יש צורך לנחות בלילה במסלול 30, אין הכרח להשתמש בנתיב ה-LDA העובר מעל מודיעין, אלא ניתן להשתמש בנתיב RNAV שעובר מעל יער בן שמן. לדבריו גם נציג חברת אל-על ביקש לנחות בלילה בנתיב RNAV ולא ב-LDA. לדבריו מדובר בהעדפה של נתיב ה-LDA על פני ה-RNAV, ולא בפסילה גורפת של גישת RNAV.
עו”ד ירקוני טען כי בתשובת המדינה לבג”ץ הנימוק היחיד שהובא לפסילת השימוש ב-RNAV בשעות הלילה הוא טיעון “קל וחומר”, מבלי לספק כל ממצאים תומכים או פרוטוקולים. עו”ד ירקוני התייחס גם לנושא הרעש, ומציין כי עליה מרמת רעש של 60 ל-70 דציבל זו עליה של פי 10. ירקוני מלגלג על טענת המדינה כי האדם הסביר לא יבחין בכך.
הרושם שנותנת השופטת נאור בהבעות פניה זה חוסר עניין ומורת רוח הפגנתית מטיעוניו של עו”ד ירקוני, ורוב הזמן היא כלל אינה מביטה בו בזמן שהוא מדבר. מאידך שני השופטים האחרים מקשיבים בעניין.
שני תושבים מהקהל מתפרצים בהערות לגבי הרעש בלילות, בכלל זה עו”ד סיגלית הנדשר פרקש. השופט אדמונד לוי מתרה בקהל כי אם יהיו הערות נוספות הם יאלצו לפנות את הקהל מהאולם.
נציגת המדינה עו”ד שוש שמואלי מציגה את טיעוניה
נציגת פרקליטות המדינה עו”ד שוש שמואלי הציגה את טיעוני הנגד שלה, והשופט אדמונד לוי מבקש ממנה שתתייחס לזכות היסוד של התושבים לישון בלילה. השופט לוי שואל את עו”ד שמואלי לגבי האיסור להמראות בלילה ושואל מדוע שלא יגבילו גם שעות הנחיתות בלילה, ואם יש צורך בכך שיאריכו את משך שיפוץ המסלולים. עו”ד שמואלי טוענת כי ההחלטה לנחות בלילה נגזרת משיקולי בטיחות.
השופטת נאור שואלת מדוע אי אפשר שהנחיתות יבוצעו רק ביום? ראש העיר חיים ביבס היושב בקהל צוחק בפה מלא. נציגת המדינה משיבה שזה יגביל משמעותית את קיבולת נתב”ג לטיסות נכנסות. השופט אדמונד לוי מצטרף לקושיה, ומזמין בעל מקצוע מרת”א לבוא ולהסביר מדוע חייבים לנחות דווקא בלילה. מייקי אברהמי, ראש אגף מבצעים מרת”א, עולה לדוכן ומסביר לשופטים.
אברהמי טוען כי כל חישובי נתיב ההמראה מתבססים על כוח המנוע של המטוס. אברהמי מסביר כי ברגע שמופעל מסלול אחד ויחיד בנתב”ג (כפי שמבוצע כעת בתקופת השיפוצים), ההמראות חייבות להתקיים באותו כיוון מסלול של הנחיתות. במצב של המראות של מטוסים כבדים העמוסים בדלק ומטען ליעדים טרנס אטלנטיים, ההמראות מבוצעות בכיוון מזרח למערב משיקולי בטיחות, מה שמחייב גם נחיתה ממזרח למערב במסלול 30. זו הסיבה שנפתח חלון נחיתה של שעתיים בלילה, וכי חלון נחיתה זה אינו קשור לרוחות מערביות. אברהמי ציין כי בנוסף כאשר יש רוח מערבית חזקה, גם אז נעשה שימוש במסלול 30 לנחיתה.
עו”ד שמואלי מציינת שמדובר רק בחלון טיסה של שעה וחצי בלילה, ושוב מתפרצים גם עו”ד דנה חפץ טוכלר וגם עו”ד הנדשר פרקש בקהל. השופט אדמונד לוי נוזף בעו”ד חפץ טוכלר ואומר לה שבניגוד לקהל, היא כעורכת דין צריכה לדעת לא להתפרץ.
עו”ד שמואלי מתייחסת גם לתמ”א 42 ואומרת שהיא אינה חלה כלל על מודיעין, וטוענת כי כל הנושא של נתיב נחיתה LDA או RNAV הם שיקולים מקצועיים הנמצאים באחריות רשויות התעופה. עו”ד שמואלי טוענת כי רשויות התעופה הוסמכו לקבל החלטות בנושא תעופה ובטיחות, וכי לא עומדת מול בית המשפט חוות דעת מקצועית אחרת, וגם לו היתה חוות דעת מקצועית אחרת אין סיבה להעדיף אותה על פני הרשויות המקצועיות המוסמכות של המדינה. עו”ד שמואלי מציינת בנוסף כי חברת אל-על אינה זו שאחראית על הבטיחות הטיסה בשמי המדינה אלא רת”א.
בא כוחה של עיריית מודיעין עו”ד אייל ממו מציג את טיעוניו
עו”ד אייל ממו (חבר נוסף בצוות המשפטי של עיריית מודיעין) מתחיל להציג טיעון של שיקולי טיסה, והשופט לוי מסביר לו כי אין לבית המשפט יכולת להתמודד עם טיעונים ברמה זו. טיעון נוסף שמעלה עו”ד ממו הוא שפתיחת החלון לטיסת לילה נעשתה בעקבות פניית חברות התעופה, וכי אף אחד לא הביא בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות את השפעת פתיחת חלון טיסות הלילה על 80 אלף התושבים של מודיעין. לדבריו תהליך קבלת ההחלטה לטוס בלילה היה לא רציני, לא נבחנו ההשלכות של החלטה זו, והבסיס היחידי שתומך בהחלטה זו אלו הם ”שני פרוטוקולים מסכנים”.
לדברי עו”ד ממו מדובר בכמה שנים שיטוסו מטוסים בשמי מודיעין, וכי נמסרו לעירייה כמה הערכות סותרות לגבי משך הזמן המדובר - 5 שנים, שנה וחצי ושנתיים. עו”ד ממו מדגיש כי השינוי החד ממצב בו לא טסים בכלל מעל מודיעין למצב בו טסים מדי לילה מחייב תהליך בחינה מסודר הבוחן את השלכות נושא זה על תושבי העיר מרובת הילדים הקטנים. הוא מסביר על תהליכי התכנון הממושכים שמבוצעים בעת שינוי תמ”א, אשר לא בוצעו במקרה זה, ומציין כי במקומות בהן הותרה טיסה על פי התמ”א יש גם היערכות מתאימה כגון מיגון נגד רעש, דבר שאינו קיים במודיעין.
עו”ד ממו מדגיש כי לא בוצע תסקיר להשפעות על הסביבה, ולדבריו פתיחת נתיב הנחיתה מעל מודיעין מהווה שינוי משמעותי של מפת הרעש באיזור. עו”ד ממו מצטט מתוך מכתב של סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה (שהוגש ב-2009) בו נכתב כי יש להגביל את השימוש בנתיב הנחיתה מעל מודיעין לשעות היום בלבד.
נציגת פרקליטות המדינה עו”ד שוש שמואלי השיבה כי ממוצע הרעש שנמדד במודיעין נמוך יותר מאשר מפלס הרעש הנמוך בהגדרות המשרד להגנת הסביבה. כמו כן היא טוענת כי נושא טיסות הלילה לא נבחן ב-2009, והיא מציינת כי כאשר המשרד להגנת הסביבה נדרש להתייחס לסוגיית טיסות הלילה בקיץ 2010 הוא כלל לא קרא לעצור את טיסות הלילה, אלא המשרד להגנת הסביבה טען כי אין מדובר במפלסי רעש חריגים. עו”ד שמואלי שוב מדגישה את האילוץ הבטיחותי לחלון טיסות הלילה הנובע מהמראת מטוסים כבדים.
החלטת השופטים
לאחר התייעצות קצרה בין שופטי ההרכב הודיע ראש ההרכב השופט אדמונד לוי כי השופטים ידונו בעתירה ובבקשה לצו ביניים ויפרסמו את ההחלטה באתר האינטרנט עד למחרת היום.
נעדכן באתר שמיים נקיים לאחר ששופטי בג”ץ יפרסמו את החלטתם.
דין מודיעין כדין טאבה
לאחר שהדיון הסתיים והנוכחים החלו והתפזר לדרכם, עו”ד נרי ירקוני עמד מחוץ לאולם הדיונים והתנצח עם מייקי אברהמי מרת”א ועו”ד שוש שמואלי מפרקליטות המדינה. ירקוני הטיח באברהמי כי הוא חתום על תצהיר לא נכון, ואברהמי ביקש ממנו לציין פרט אחד שאינו נכון. ירקוני טען כי צויין בתצהיר כי חברות התעופה יבטלו טיסות, וכי רת”א לא בדקו אמיתות טענה זו. אברהמי השיב שזו טענת חברות התעופה וכך זה גם הוצג. עו”ד ירקוני גם התייחס בביטול לעו”ד שמואלי כמי שאינה מבינה על מה היא מדברת, ועו”ד שמואלי הגיבה בכעס על דבריו.
שאלתי את אברהמי האם נכונה הטענה כי לאחר שמצרים אסרה לאחרונה על מעבר מטוסים במרחב האווירי שלה מעל טאבה כחלק מנתיב נחיתת המכשירים בשדה התעופה באילת, אזי רת”א אישרה למטוסים לבצע גישת ראיה בשעות החשיכה בעת נחיתה מצפון לדרום לשדה התעופה באילת, ללא RNAV ובתנאים טופוגרפיים קשים מאלו שמעל יער בן שמן? אברהמי השיב שאכן זה המצב, וטען כי הסיבה שגישת הראיה אושרה בשעות החשיכה היא מכיוון שלולא הם היו מאשרים נתיב זה הם היו נאלצים לסגור את שדה התעופה באילת.
אני משוכנע כי רת”א אינם מפקירים את בטיחותם של נוסעי המטוסים שנוחתים באילת, ומכאן אני מסיק כי התעקשותם של רת”א שלא לאשר ביצוע גישת ראיה-RNAV בשעות החשיכה מעל יער בן שמן ולבצע את כל טיסות הלילה מעל מודיעין היא החלטה לא סבירה שלא היתה עומדת במבחן בג”ץ.
לו באי כוחה של עיריית מודיעין היו דורשים להחיל על מודיעין ונתב”ג את מבחן שדה התעופה באילת, והשופטים היו יכולים לאסור על ביצוע טיסות מעל מודיעין בשעות הלילה (כפי שאסרה מצרים על טיסות מעל טאבה), ולפי הרציונל של רת”א אזי היא היתה מאשרת ביצוע גישת ראיה-RNAV מעל יער בן שמן גם בשעות הלילה, שכן לשיטתם האלטרנטיבה היתה אי ביצוע נחיתות בכלל בנתב”ג בשעות אלה.
שאלתי את עו”ד ירקוני מדוע העירייה לא הציגה את הטיעון של מבחן שדה התעופה באילת בפני בית המשפט (טיעון אשר העלינו במסגרת פרסום של שמיים נקיים בחודש אוגוסט), ועו”ד ירקוני השיב בתשובה מלגלגת על התנהלות בית המשפט.
סיכום
אין ספק ששופטי בג”ץ מצאו את עצמם בין הפטיש לסדן. מצד אחד הם אינם יכולים להתערב בהחלטות מקצועיות בנושאי בטיחות טיסה, ומצד שני הם אינם יכולים להתעלם מהקלות הבלתי נסבלת של תהליך קבלת ההחלטות החלאפ-חלאפ בו רשויות התעופה פתחו חלון טיסות לילה מעל מודיעין, המדירות את שנתם של תושבים רבים בעיר. המצב כיום בו יש מסלול אחד המשרת את כל ההמראות והנחיתות במדינת ישראל, אינו מותיר טווח תמרון רב לשופטי בג”ץ.
במיוחד לאור רקע זה אני סבור שטיעון שדה התעופה באילת (דין מודיעין כדין טאבה) היה יכול לספק בידי שופטי בג”ץ כלי מצויין לסייע לתושבי מודיעין מבלי להתערב בשיקולים מקצועיים של בטיחות טיסה. לכן חבל מאוד שהעירייה לא הציגה טיעון זה.
לדעתי הופעתו של עו”ד נרי ירקוני היתה יהירה ומאכזבת. תפקידו של עורך דין הוא לשכנע בצדקת טיעוניו, ולא להתנצח עם יריביו ולטעון כי יריביו וחבר השופטים הם בעלי כושר הבנה מוגבל. מצאתי את טיעוניו של עו”ד אייל ממו משכנעים הרבה יותר, וחבל שעו”ד ירקוני הוא זה שנבחר לשמש כטוען העיקרי מטעם העירייה בדיון בבג”ץ.
[הסיכום הנ”ל נכתב ע”י נציג שמיים נקיים יקי בז’ה אשר נכח בדיון]
אלי גל – פעל במסגרת שמיים נקיים להחתמת תושבים רבים על העצומה, צילם את ההפגנות והפעיליות השונות בוידיאו ובסטילס, ערך אותם ודאג במסירות להעברתם לאמצעי התקשורת השונים הן בתקשורת הארצית והן בתוך מודיעין, באילוצי זמנים שהיו לעתים לא פשוטים. אלי הוא איש איכות הסביבה, מאוד איכפתי ומעורב בנעשה בעיר, מתעד מפגעים שונים בעיר ופועל לתיקונם, והביא גם לפרסום כתבת טלויזיה על המחדל המתמשך של כביש 3 וגשר ענבה.
רשומות
